עברית  English

כיצד גישת האימון המערכתי מקדמת מסוגלות עצמית ואיכות חיים אצל בקרב אימהות חד הוריות בישראל-ד"ר סני גורדון בר

תקציר

מחקר זה מתמקד בהשפעת גישת האימון המערכתי על מסוגלות עצמית והשגת מטרות. המחקר עושה שימוש בשילוב שיטות מחקר כמותית ואיכותנית, הכוללות התערבות אימונית אישית יחד עם שאלונים לפני- אחרי בקרב אוכלוסייה של אימהות חד הוריות הלומדות לתואר ראשון, וראיונות עם מאמנים ומתאמנים . ממצאי המחקר  הכמותי מראים עליה במסוגלות העצמית, עליה בהישגים ואיכות חיים וירידה במחשבות מעכבות כתוצאה מההתערבות של אימון אישי.

הממצאים העיקריים של החלק האיכותני הם: השפעה משמעותית ורחבה  של האימון המערכתי על תחומי החיים השונים (אפקט האדווה) ומרכזיות והחשיבות של יצירת העתיד המיטבי דרך דמיון על אפקטיביות האימון .

מילות מפתח: אימון מערכתי אישי, מנהיגות עצמית, תיאוריות מוטיבציה, חשיבה מערכתית ופסיכולוגיה חיובית.

מבוא

מאמר זה מציג ממצאי מחקר שבדק את השפעת האימון המערכתי האישי על מסוגלות עצמית והשגת מטרות בקרב אימהות חד הוריות הלומדות לימודי תואר ראשון מאזורי פריפריה בישראל. ההתערבות הייתה חלק מפרויקט משותף למכללת CoachMe וקרן "קציר".

______________________________________________________________

*המאמר פורסם במקור באנגלית בירחון:

http://ijebcm.brookes.ac.uk/documents/vol12issue2-paper-05.pdf

International  Journal of Evidence Based Coaching and Mentoring, Vol., 12, No. 2, August 2014, pp. 59-74.                              

ובכנסים:

1.The International Conference of the Department of Educational sciences "Education, Reflection, Development". BBU, 17 – 18 May 2013, Cluj-Napoca – Roman

2.1'  International Congress of Cognitive Behavioural Coaching, 12th -15th June, 2014, Cluz - Napoca, Romania.

3. International Conference of High Education, 16th – 18th, March, 2014, Dan- Hotel, Tel-Aviv, Israel.

4. Fourth Asian Conference of Psychology and the Behavioural Sciences, 28-31 March, 2014, Osaka, Japan

2

קרן ”קציר" היא עמותה שלא למטרות רווח שעוזרת להעצים אוכלוסייה ממעמד אקונומי- חברתי נמוך בישראל על ידי עידוד ותמיכה בלימודים אקדמיים.

גישת האימון המערכתי מכוונת  לאנשים המחפשים להגיע למטרות אישיות או מקצועיות.  ההתערבות הינה קצרת מועד (10-12 מפגשי אימון) ומכוונת לשמר שינוי קוגניטיבי, אמוציונלי והתנהגותי תוך כדי השגת מטרות לאורך זמן. גישת האימון המערכתי מתייחסת באופן שיטתי גם לאספקטים אישיים וגם לאספקטים סביבתיים המשפיעים על הפרט והמושפעים ממנו .

למרות הפופולריות של האימון בעולם  קיימים מעט מחקרים מבוקרים החוקרים אימון אישי. גם גישת האימון המערכתי אישי הקיימת כבר מעל 12 שנה לא נחקרה עד כה. במובן זה, המחקר הנוכחי  הוא מחקר ראשוני שהממצאים שלו יכולים להאיר זוויות חדשות מעמיקות הבנה  של השפעות האימון המערכתי האישי על המשתתפים בו.

המחקר הנוכחי בוחן את האפקטיביות של התערבות אימון מערכתי דרך שימוש בגישה מחקרית  מעורבת: כמותיות ואיכותניות. החלק הכמותי בוחן את האפקטיביות של ההתערבות באוכלוסייה שזוהתה על ידי קרן "קציר" כמתאימה לאימון. הנחת העבודה של קרן קציר היא שהשכלה גבוהה תאפשר לשכבות מוחלשות, הזדמנות לצאת ממעגל העוני ולהעלות את הסיכוי של הדור הבא ללמוד לימודים גבוהים, כפי שנמצא בעבר(Rozov, Klimmor-Mamam, 2009; Jackson & Schemes, 2003; Filsinger, 2012).

החלק האיכותני יצר תת-קבוצות שאפשרו הבנה של השפעות הגורמים השונים של האימון המערכתי, השוואה בין מאמנים מנוסים למאמנים מתחילים לגבי תפיסתם את הגורמים השונים המשפיעים על התוצאות של האימון המערכתי האישי, וכן לראשונה ראיונות עומק של מתאמנים שסיימו אימון לפני יותר מחמש שנים,

כאמור לעיל, גישת האימון המערכתי האישי טרם נחקרה, לכן הספרות המקצועית שעליה מחקר זה נשען לקוחה מהספרות שנכתבה באופן כללי לגבי אימון לחיים או אימון אישי ועל תיאוריות החשיבה המערכתית. אימון אישי הוא שם נרדף לאימון לחיים  שאפשר לעשותו באופן אישי או בתוך ארגון.  בספרות המקצועית נמצא שאימון אישי מקטין חרדות, מתח ודיכאון, מעלה תקווה, איכות חיים וחוסן ומעודד קידום מטרות

(Grant, 2003; Green, Oades & Grant, 2006; Green, Grant & Rynsaardt, 2007; Grant & (Cavanagh, 2011) מחקרים במערכות חינוך מצאו שאימון אישי מקדם יכולות לימוד אפקטיביות,ומיומנויות לימוד אצל סטודנטים, מקדם הצבת מטרות לטווח ארוך ויכולות הסתגלותוהתמודדות (Green et al., 2006, 2007; Libri & Kemp, 2000).ממצאי  מספר מחקרים מבוקרים לגבי אפקטיביות האימון האישי הראוהשגת מטרות טובה יותר, קידום המטה קוגניציה והקטנת חרדה ודיכאון Grant, 2003; Grant, Linley & Burton, 2009)). שני מחקרים  אמפיריים על אימון נעשו בישראל:  מחקר אחד בדק הישגים ושביעות רצון בעבודה בגישת האימון הקוגניטיבי התנהגותי בארגון (Botzer & Sarros, 2012),  המחקר השני בדק קידום מטרות אקדמיות  והקטנת נשירה במכללה טכנולוגית (Donner, Shacham & Herscovitz, 2009)..

3

סקירת ספרות מקצועית

מודל האימון המערכתי מתבסס על שילוב של מספר תיאוריות. השלב הראשון של האימון, שלב יצירת המטרה מתבסס על תיאוריות המוטיבציה והפסיכולוגיה החיובית. זהו שלב בו המטרה הופכת לעוגן  עמוק ומשמעותי למתאמן ויש לה השפעה חזקה על המשך תהליך האימון והשגת המטרה. השלב השני מתמקד בבניית תכנית פעולה ומעקב אחריה. זהו שלב בו  המתאמן  מתקדם תוך השגת תוצאות, מתמודד עם אילוצים שפוגש בדרך ומשמר את הישגיו. לאורך התהליך מודל האימון המערכתי מתמקד בפיתוח המסוגלות העצמית והניהול העצמי של המתאמן  המהווים את הבסיסים לעיצוב המנהיגות העצמית. מושג המנהיגות העצמית מוכר בספרות (Manz, 1986)  אך פותח במחקר זה  על מנת לבטא את בניית היכולות של המתאמן להתקדמות אל מטרה ארוכת זמן (5 שנים או יותר).

שילוב  בין תיאוריות העומדות בבסיס מודל האימון המערכתי מבטא המשכיות גישתם של Schwarzer(2008) וBaban- (2007) שפיתחו את מודל ההתערבות לשינוי התנהגות מסכנת בריאות ואשר מאמינים כי ניתן להסביר טוב יותר את הפער בין כוונה להתנהגות, והשונות בהתנהגות מורכבת על ידי שילוב תיאוריות מאשר על ידי תיאוריה אחת בלבד.

שתי ההנחות  עומדות בבסיס המודל של האימון המערכתי. ההנחה הראשונה היא שאימון המכוון לכוחות וליכולות אישיות ולפיתוח מנהיגות עצמית יכול לתרום למתאמנים לפתח אמונה ביכולותיהם וללמוד ליישם אסטרטגיות לקידום מטרות בחיים. ההנחה הבסיסית השנייה היא שמטרות אישיות מושגות בתוך ובהקשר לסביבה שאין להתעלם ממנה. מתוך גישת החשיבה המערכתית שיושמה בעיקר עבור ארגונים עד כה(Haines, 2007)  פותח המודל לאימון אישי מערכתי(Gordon, 2002.

החשיבה המערכתית: גישה מטה - קוגניטיבית ספירלית

 גישת החשיבה המערכתית מתייחסת למערכת (פרט, קבוצה ,ארגון קהילה וכו' ) כשלם.העקרונות הבסיסיים העיקריים של החשיבה המערכתית הן: השלם גדול מסך חלקיו, וכדי שהמערכת תתקדם לעבר מטרה כל תת המערכות אמורות להתקדם לאותו כיוון. לשם כך, חשיבה זו מייצרת את תמונת העתיד המיטבית, מזהה את מרכיבי עתיד זה בסביבה העתידית, ואז מזהה בהווה מה כבר יש ומה נדרש לשם המימוש. משם נגזרת  תכנית הפעולה המהווה את הגשר בין ההווה אל העתיד שנוצר (Haines, 1998, 2007; Von Bertalanffy, 1998).

 על פי הגישה, בשלב ראשון יש להסתכל אל המקום העתידי בו המערכת כולה רוצה להיות, לזהות את מרכיבי המערכת וכיצד היא אמורה לתפקד בעתיד הרצוי. כל זאת בהתייחס לסביבה העתידית. בשלב השני, יש להגדיר את מדדי הביצוע אשר יהוו את אבני הבוחן להתקדמות אל העתיד. מתוך מדדי הביצוע נגזרות המטרות והיעדים. רק בשלב השלישי עוברים להווה, מזהים את המצב הנוכחי . לתוך הפער בין עתיד והווה  בונים את הגשר -תכנית פעולה שיישומה יביא לעתיד הרצוי.

4

תיאוריות מוטיבציה ופסיכולוגיה חיובית: מכוחות ומערכים עמוקים למטרות של תשוקה.

גישת האימון מערכתי מכוונת ל'אנשים רגילים' הבוחרים את מטרות האימון שלהם (לפני או תוך תהליך האימון). תיאוריות המוטיבציה נמצאו כמרכזיות בשלב הצבת המטרות. מבין התאוריות המוטיבציוניות הקיימות בספרות המקצועית , נבחרו תיאורית מכוונות עצמית                                        

Self –Determination Theoryותיאורית השגת מטרות-Goal Achievement Theory, כמתאימות לגישת האימון המערכתי. ככל שהמטרה  שאדם בוחר להתאמן עליה מחוברת  למניע פנימי משמעותי, כך הוא יגלה רמה גבוהה יותר של יכולת התמדה והתמודדות עם אתגרים, מאדם שמטרתו נבחרה עבורו או נכפתה עליו מבחוץ . התיאורית המכוונות העצמית מצאה כי פעילות הנעשית מתוך בחירה אוטונומית ומשמעות אישית גורמת לשמחה מהעשייה( (Deci & Ryan, 1985, 2008; Ryan, 2011. תיאורית ההישג מצאה שאנשים שמנסחים את מטרותיהם כמטרות התקרבות, התנהגותם מותאמת יותר בהשוואה לכאלו שמכוונים למטרות הימנעות . מטרות הימנעות מתקשרות להתנהגות ותוצאות לא אדפטיביות (Dweck, 1986; Midgley, Kaplan, & Middleton, 2001.). אל התאוריות האלה ניתן לצרף גם את הפסיכולוגיה החיובית. הפסיכולוגיה החיובית שמה דגש על החזקות כמקור למוטיבציה. מחקרים הראו כי שימוש בחזקות מניב הישגים גבוהים, תחושה של איכות חיים, יכולת התמודדות טובה עם לחץ, ותחושת חוסן (Linley, Nielsen, Wood, Gillett & Biswas-Diener, 2010; Govindji & Linley, 2007; Deci & Ryan,1985  ).

לסיכום חלק זה, ניתן לומר שהדרך הרצויה לקידום מטרות וקידום הישגים היא לבחור מטרות התקרבות ((Approach Goals המבוססות על חזקות, ומטרות הנובעות מצורך עמוק וערכי (Deci & Ryan, 1985, Seligman, 2002) .

מסוגלות עצמית:

מסוגלות עצמית היא המשתנה התלוי המרכזי במחקר זה, בגלל המקום המרכזי שהוא תופס  בהשפעתו על השגת מטרות. החשיבות של מושג המסוגלות העצמית  נעוצה בכך שהוא מהווה את הבסיס ליכולת של המנהיגות העצמית עליה יפורט בהמשך.

אמונות לגבי המסוגלות העצמית קובעות כיצד אדם ירגיש, יחשוב, יניע עצמו ויתנהג. הן כוללות מרכיבים קוגניטיביים, מוטיבציוניים, רגשיים, ותהליכי בחירה ( Bandura, 1977). מדד המסוגלות העצמית נמצא כמנבא הטוב ביותר לתוצאות התנהגות לעומת סוגי אמונות אחרות Graham & Weiner, 1996)). מחקרים מראים שתחושת מסוגלות עצמית גבוהה לגבי משימה מסוימת מעלה את הסיכוי להשיגה, מעלה את תחושת המשמעות לגבי חשיבות המשימה ותפיסתה כמהנה ומגדילה את היכולת של האדם להתמיד ולהתמודד עם אילוצים בדרך.Schwarzer (2008) חילק את מושג המסוגלות עצמית לתת-מבנים המתאימים לשלבים שונים של תהליך שינוי ההתנהגות למטרות בריאות, בהבחינו בין מסוגלות עצמית ביצירת המטרות "השלב המוטיבציוני" לבין שלב הפעולה, התכנון ושימור ההתקדמות וההתמודדות וההחלמה מכישלון "שלב הבחירה".

5

מודל האימון המערכתי מחבר בין תאוריית  המסוגלות העצמית והפרקטיקה של ניהול עצמי כפי שהיא באה  לידי ביטוי על ידי Baben (2007)  ו - Manz (1986).

מודל האימון המערכתי האישי

אימון אישי הוגדר על ידי גרנט (2001 עמ' 73) כ " תהליך משותף ושיטתי ממוקד פתרון בעיות, הניתן לאוכלוסייה לא קלינית, בו המאמן מעודד למידה אישית, צמיחה אישית והשגת מטרות של הלקוח". ההגדרה של אימון מערכתי אישי "תהליך למידה אישי המעצים את הפרט למקסם את יכולותיו להשגת מטרות, ולשפר באופן משמעותי ביצועים אישיים ואיכות חיים  על בסיס מתמשך" (Gordon, 2002).

בשלב ראשון, האימון המערכתי עוסק בחיבור הלקוח לעוצמות החותם שלו תוך ביסוס יחסים קרובים ומאתגרים (Seligman, 2002; Bandura, 1997). לאחר מכן המתאמן יוצר את תמונת העתיד המיטבית דרך דמיון. החזון מנוסח כמטרת התקרבות באמצעות דימוי מנטלי חי ומרגש (Deci & Ryan, 1985; Dweck, 1986; Midgley et al., 2001; Haines, 2007; Gordon, 2002). הדימוי המנטלי שנוצר מהווה עוגן רב עוצמה  זמן רב לאחר שהאימון מסתיים (Ahsen, 1984; Polanyi, 1981). מודל האפשרויות של ההכרה (O'Connor & Aardema, 2005) מדגיש את תרומת הדמיון ליצירת פתרונות יצירתיים ולבנית עתיד. דימוי מנטלי מייצר מסוגלות עצמית, מעגן משאבים של כוח ויוצר התניה חיובית, שמושכת אנרגיה חיובית ועוצמתית, דרך רגשות ותחושות חיוביות ומהנות בזמן התמודדות והתקדמות אל מטרה עתידית. מודל האימון המערכתי האישי מתואר בגרף 1. בשלב השני המתאמן מגבש  תכנית פעולה המהווה גשר המתרגם את תמונת העתיד למציאות. גיבוש תכנית פעולה דורש יכולות קוגניטיביות ואמוציונליות להעברת התמונה העתידית למשהו נגיש ,מדיד ובר ביצוע.

במהלך תהליך האימון המערכתי המתאמן מפתח את המנהיגות העצמית שלו. המנהיגות העצמית היא מושג דינמי מתפתח המורכב ממסוגלות עצמית וניהול עצמי. בתחילה, מושג המנהיגות העצמית היה  קשור רק לניהול עצמי בארגונים (Manz, 1986; D'Intino, 2007). הגישה המערכתית מרחיבה מושג זה ומחברת בין המסוגלות העצמית והניהול העצמי. מסוגלות עצמית מתחזקת כאשר היא מזוהה עם הישגי העבר, הישגי ההווה תוך כדי  תהליך האימון, וכן מתוך תמונת העתיד המיטבית הכוללת בתוכה תמונה מדומיינת של המסוגלות העצמית  (Gordon Bar, 2011).

בישראל בוצעו שני מחקרים מבוקרים (Botzer & Sarros, 2012; Donner, etal., 2009), ומספר קטן בעולםGrant, 2006; Grant et al., 2009)), שבדקו אפקטיביות של אימון. למיטב ידיעתנו אימון מערכתי אישי טרם נחקר, אי לכך המחקר הנוכחי הינו חדשני בחקר השפעת אימון מערכתי אישי על מסוגלות עצמית ובהשגת מטרות באופן כמותי ואיכותני. מטה אנליזה על אפקטיביות של אימון אישי בארגונים הראתה שיש לו השפעה על איכות חיים והשגת מטרות. לכן בנוסף לשאלה "האם האימון אפקטיבי" נוספת השאלה  "כיצד האימון משפיע?". המחקר הנוכחי, בדרך תכנונו מתייחס לשתי השאלות גם יחד

(Theebom, Beersma, & van Vianen,2013).

6

שיטה

 במחקר זה נעשה שימוש בשיטת המחקר המשלבת כמותית ואיכותנית. בהתאם למטרות המחקר נעשה שימוש בגישה כמותית פוזיטיבית, תכנון ניסוי חצי מבוקר ,והגישה איכותנית קונסטרוקטיבית ונרטיבית ((Hanson, Creswell, Creswell, Plano, & Petska, 2005; Shkedi,  2010, 2011). החלק הכמותי החצי ניסויי השווה בין קבוצות מותאמות: קבוצת מחקר וביקורת. השפעת האימון נמדדה דרך שאלונים סגורים שניתנו למתאמנות בשלוש נקודות זמן: בתחילת תהליך האימון , בסופו ושלשה חודשים לאחר סיום התהליך.

החלק האיכותני כלל 25 משתתפים, מאמנים ומתאמנים, חלקם בראיונות עומק וחלקם בקבוצות מיקוד, זאת במטרה להרחיב את ההבנה של השפעת האימון המערכתי האישי כפי שנתפס על ידי מאמנים ומתאמנים לאורך זמן.

המשתתפים

המשתתפות בחלק הכמותי של המחקר היו 24 אימהות חד הוריות הלומדות לתואר ראשון שהיוו את קבוצת המחקר ועברו את ההתערבות של האימון המערכתי האישי. קבוצת הביקורת הייתה קבוצת אימהות חד הוריות מותאמת שחכתה לאימון אישי.

המשתתפות כולן למדו שנה שניה ושלישית של תואר הראשון באזורי הפריפריה של ישראל. כולן זוהו על ידי קרן "קציר" כמתאימות לאימון והסכימו לקבל אימון. ישראל היא מדינה

קטנה, כאשר רוב האוכלוסייה שלה ממוקמת במרכז. המכללות בפריפריה ממוקמות בצפון הארץ ובדרומה. נאמר למשתתפות כי באמצעות האימון הן תקבלנה כלים להתקדם אל עבר מטרות בחיים, כמו כן הובהר להן מה נדרש כדי להפיק  ערך מהאימון. כל המשתתפות ידעו כי הן לוקחות חלק במחקר הבודק אפקטיביות של אימון. המשתתפות חתמו על מסמך אתיקה שניתן להן על ידי הקרן. שמירת סודיות ופרטיות הובטחה. המחקר בוצע על פי הקוד האתי המקובל האקדמי.

המאמנים, בחלק זה היו 16 מבוגרי מכללת CoachMe בישראל. רובם אימנו במחקר במסגרת ההתמחות שלהם על בסיס התנדבותי ולוו בהדרכה. התהליך האימוני התקדם על פי פרוטוקול של המודל שכלל 10 מפגשי אימון, הראשונה והאחרונה פנים אל פנים ושאר ה-8 מרחוק (סקייפ/טלפון).

המשתתפים בחלק האיכותני של המחקר היו 25 משתתפים: 16 מאמנים ותשעה מתאמנים. חלק זה יצר 4 תת קבוצות כפי שמתואר בטבלה 1 להלן. חלק זה הרחיב את  טווח המרואיינים מעבר לחלק הכמותי. חלק מהמרואיינים היו ממשתתפי החלק הכמותי (מאמנים ומתאמנות) וחלק היו ללא קשר לחלק הכמותי. דבר זה אפשר להרחיב את איסוף הנתונים לאוכלוסייה רחבה יותר ולקבל נקודות מבט שונות לגבי חווית האימון המערכתי האישי ותפיסת המשתתפים בתהליך (מאמנים ומתאמנים) לגבי גורמי ההשפעה בתהליך ובמודל.

תוצאות ניתוח ודיון

השערות המחקר היו:

1.      בקבוצת המחקר – המסוגלות העצמית (כפי שנמדדה בשאלון החדש למסוגלות עצמית כללית), well-being(שנמדדה בשאלונים – הערכת בריאות עצמית ושביעות הרצון מהחיים), השגת מטרות (שנמדדה בשאלון שנבנה לצרכי מחקר) יעלו – ומחשבות מעכבות התנהגות אל המטרה (כפי שנמדד בשאלון שאלות מעכבות) יקטנו בזמני המדידה 2 ו/או 3 באופן משמעותי בהשוואה לקבוצת הביקורת.

2.      במדידה לפני ואחרי בקבוצת המחקר, כל המדדים יתנהגו בהתאם לצפוי  על פי השערת המחקר (מסוגלות עצמית, איכות חיים והשגת תוצאות יעלו ומחשבות מעכבות ירדו) לעומת זו לא יהיו שינויים בקבוצת הביקורת.

3.      הממצאים האיכותיים יתמכו בתוצאות הממצאים הכמותיים.

4.      הממצאים האיכותניים יקדמו הבנות לגבי השפעת המודל המערכתי האישי ומרכיביו

ניתוח ודיון בתוצאות הכמותיות

מבחן  T-test לקבוצות בלתי תלויות, בדק את ההבדלים בין קבוצת המחקר לקבוצת

הביקורת.  על פי הממצאים, ממוצעי מדד הערכת הבריאות העצמית בזמן 2, ומסוגלות עצמית בזמן 2 נמצאו גבוהים ברמה משמעותית בהשוואה לקבוצת הביקורת (p<0.01). כל המשתנים האחרים בהשוואה זו התנהגו בהתאם לכיוון ההשערות.

.נעשתה השוואה זוגות לפני ואחרי בקבוצת המחקר על פי מבחן t-test לקבוצות תלויות (השוואת תוצאות בתוך קבוצת המחקר בין כל 3 הזמנים). הניתוחים הנ"ל לוקחים בחשבון שינויים בלתי צפויים במספר המשתתפות וגם אם מספר הנבדקות הקטן.

כפי שאנו רואים בגרף 6, השינוי ברוב המשתנים התלויים הוא בכיוון השערות המחקר, כתוצאה מההתערבות האימון המערכתי ניכר שינוי מידי או מעט מושהה. 3 חודשים לאחר סיום האימון המערכתי, השינוי מתמיד למרות שניכרת ירידה קלה ולא משמעותית. ההבדל בהשגת תוצאות בין זמן 2 לזמן 3 לא הגיע לרמה משמעותית סטטיסטית, אם כי יש לציין שהייתה הערכה גבוהה מאוד להשגת תוצאות בזמן 2 עצמו ( ממוצע = 4.59 מתוך 5). בקבוצת הביקורת נכרו הבדלים קטנים וללא כיוון מסוים בין שלושת הזמנים במדדים השונים, אף אחד מהם לא הגיע למובהקות סטטיסטית.

כל המשתנים התלויים נמצאו מתואמים חזק ביניהם (ניתוח פירסון- p<0.05). התוצאות מצביעות על כך שהמסוגלות העצמית הכללית והערכת הבריאות בהשוואה בין הקבוצות והמסוגלות העצמית והמחשבות המעכבות בתוך קבוצת המחקר השתנו באופן מובהק בכיוון השערת המחקר, כתוצאה מתהליך האימון. כל שאר המשתנים גם הם השתנו בכיוון להשערות המחקר אם כי לא הגיעו למובהקות סטטיסטית. אנו יכולים להסיק שהאימון המערכתי האישי הוא אפקטיבי ונמצא כמקדם את המסוגלות העצמית ואת ה-well-beingומתמיד גם לאחר 3 חדשים. התוצאות האיכותניות של המחקר מחזקות  את התוצאות הכמותיות. רוב המאמנים והמתאמנים מתייחסים בראיונות שלהם להשגת תוצאות לאורך

זמן  ולשינוי באיכות החיים וכי לאימון הייתה השפעה על ספקטרום רחב של התנהגויות ותחושות, כולל הורות. מאמנים ומתאמנים התייחסו לעליה במסוגלות העצמית וליכולת ההתמודדות כתחושה של חוסן: "מצאתי את דרכי" או " מצאתי את ביתי הפנימי" היו מסוג הביטויים המבטאים תחושה זו. ככל שהשינוי היה עמוק יותר כך הוא השפיע יותר כפי שאחת המאמנות אמרה: "זהו רצף, השינוי הפנימי הוא החשוב ביותר, השינוי האמוציונלי בעולמנו הפנימי....ככל שהשינוי בא משם כן הוא בלתי הפיך...אפילו עוד לפני שמגיעים לתוצאות".

העיכוב בעליה בהערכת הבריאות העצמית יכולה להיות מוסברת כנובעת מתוספת בעומס, כמו כתיבת דוחות, לקיחת משימות שתהליך האימון הטיל על המתאמנות במשך ההתערבות. המתאמנות ידעו מראש את הדרישות אך זה לקח זמן לפני שהן החלו לחוש את התועלות והשפעת התהליך על איכות החיים .

הירידה לאחר 3 חודשים בחלק מהמשתנים היא מינורית  ועדין התוצאות היו גבוהות משמעותית מהמצב הראשוני אתו נכנסו המתאמנות לאימון. את הירידה הקלה הזו אפשר לייחס כתגובה לסיום האימון  "יש משהו לגבי האימון שמושך אותך למעלה. לאחר שמסתיים תמיכת המאמן חסרה" כדברי אחד המתאמנים.

ממצאים אלה מחזקים ונמצאים בהלימה למחקרים קודמים לגבי השפעת אימון אישי על קידום מטרות שביעות רצון והמשתנים שבאים לידי ביטוי בחלק הכמותי של מחקר זה.(Grant, 2006; Grant et al., 2009; Green et al, 2006, 2007; Spance & Oades, 2011).אפקטיביות של אימון אישי בארגונים נמצאה במטה- אנליזה כמשפיעה על ביצוע ומיומנויות,איכות החיים, והתמודדות עם השגת מטרות(Theebom et al., 2013).

בניגוד למחקר קודם בו  מחשבות מעכבות  התמעטו בעקבות אימון רק לאחר מספר חדשים (Kearns, Forbes & Gardiner, 2007), המחקר מצביע על ירידה כבר תוך כדי האימון בין זמן 1-ל-2. ירידה הנובעת ישירות מההתערבות ההסבר לירידה  נובע   מאופי האימון המערכתי המתמקד בחזקות ובעתיד המיטבי והמעלה את רמת המסוגלות העצמית והמנהיגות העצמית. לכן מתרחשת ירידה ברמת המחשבות המעכבות תוך כדי התהליך הזה ללא צורך להתעסק אתן באופן ישיר, כפי שקורה בגישות רבות אחרות שמתמקדות בקשיים ובאמונות מעכבות. תוצאות אלו יכולות לעודד מחקרים עתידיים בעיקר באימון אישי ובאימון במערכת החינוך לגבי החשיבות של מיקוד בעוצמות ובכוונות עתידיות לעומת פתרון בעיות.

מספר המשתתפות בחלק הכמותי היה קטן ממה שתוכנן וייחודית במונחים של מגדר, גיל, מיקום ומצב סוציואקונומי. לשם הכללה רבה יותר יש צורך במחקרים עתידיים לשחזר מחקר זה עם אוכלוסיות שונות כמו גברים, ומצב כלכלי שונה וכמו כן להתאים את האימון  לגילאיםצעירים יותר כדי לקחת בחשבון את היכולות המטה-קוגניטיביות שה תלויות גיל (Coutinho & Neuman, 2008).

ניתוח ודיון של הממצאים האיכותניים

טבלה 3 מציגה את הנושאים והתת-נושאי שנמצאו בניתוח התוכן בראיונות העומק ובקבוצות המיקוד. מפאת קוצר המקום נתייחס רק לחלק מהם, אלו שהם המשמעותיים בתרומתם לידע בנושא המחקר.

טבלה 3: הנושאים ותתי הנושאים שנמצאו בראיונות ובקבוצות המיקוד

Coaching Methodological Considerations

Influence Factors

Process

Outcomes

Readiness for coaching

Coach-coachee relationship

Ripple Effect- assimilation & generalization

1

Coaching duration and follow up

Designing Future Picture via Imagination

Deep change

2

Quality Monitoring

Thinking & action framework

Enhanced self-efficacy

3

Broadening awareness

Actual results

4

תוצאות והשפעת האימון המערכתי

תוצאות האימון והשפעותיו כוללים יישום החשיבה המערכתית והשפעתה על עוד תחומי חיים מעבר לתחום עליו התאמנו המתאמנות. לתופעה זו  קראנו " אפקט האדווה" כפי שחלק המתאמנות בטאו: "היום אני יכולה להעיד כי יש מעין בית פנימי היכן שאני בטוחה ויכולה להבין את עצמי. אינני משאירה דברים פתוחים בפעילותי וגם ביחסי..." או " אני מציבה מטרות. אני מציבה מטרות ליחידת משפחתי, כדי לנהל בית נורמלי, ואני מרחיבה את יכולות התכנון וקבלת ההחלטות לתחומים אחרים בחיי". אחת מהמאמנות אמרה: " כאשר היא הפכה זאת להרגל זה העלה את תחושת הביטחון שלה. אני נתתי לה כח להשפיע על עצמה, לתחזק את ההנעה ולראות תובנות ובעיקר ליצר התחייבות לעצמה ודרכה".

המשוב מקרן קציר הראה שרוב האימהות בקבוצת המחקר דווחו שיפור משמעותי ביחסיהן עם ילדיהן ללא שזו אפילו תהיה מטרת האימון. אחת מהאימהות בקבוצת המחקר אמרה: " כל יחסי השתנו, שמתי את עצמי במרכז".

התוצאות המדידות נבחנו בשינויים בחיים בהקשר למטרות שהוצבו או להשפעות עקיפות בהקשר ליחסים בינם לסביבתם. מתאמן שרואיין כשבע שנים לאחר סיום האימון אמר: " כעת כשאני חושב על כך, אין ספק שקבלתי את העבודה החדשה מכיוון שהכוכב שבי נצץ".

חשוב לציין, שלמרות שהאימון המערכתי מתמקד בתחום אחד בחיי המתאמנים ,הם מדווחים על השפעה רחבה. מתאמנת דווחה לגבי שימוש בעוצמותיה: " זה לא שלא היו לי עוצמות לפני האימון. לאחר שרותי הצבאי העליתי אותן לעלית הגג ושכחת מהן. כעת הוצאתי אותן מהבוידם והן תלויות בארון. כל יום אני פותחת את הארון ויש לי משהו ללבוש". כלומר, בנוסף לתוכן המוצהר שהגדירה כמטרתה באימון, היא החלה להשתמש בחזקותיה על בסיס יומיומי וזה תרם לאיכות חייה. מתאמן אחר: "בזמן האימון מימשתי והשגתי כל מה שרציתי, כל פעם דבר אחר צעד צעד. מביך להודות שהתחלתי לעבוד בדיוק כפי שדמיינתי לעצמי, וזה ברור לי כי זו הייתה תוצאה של האימון". ומתאמנת אחרת שרואיינה 5 שנים לאחר סיום האימון שלה אמרה: " זה גורם לי להרגיש ממש טוב שמתוך 9 מטרות שהגדרתי כולן מומשו והושגו. נושא הכסף לא לגמרי בינתיים. לראות זאת כעת שחור על גבי לבן מרגש, לא יכולתי לנבא זאת".

האימון המערכתי אינו מתמקד בבעיות בוערות של ההווה אלא על הסתכלות רחבה ועתידית של חייו של המתאמן. בקבוצת המחקר הנושאים שנבחרו לאימון היו מגוונים כאשר רוב המשתתפות בקבוצת הביקורת בחרו את מה שהעסיק אותן באותו הזמן, קרי לסיים בהצלחה את שנת הלימודים.

מקצוע האימון משפיע  גם על חיי המאמנים. אחת מהמאמנות המנוסות אמרה: " זהו חלק ממני, מופנם באישיותי ובהתנהגותי גם עם ילדי ונכדי...אני רוצה שגם המתאמנים/ות שלי ייקחו זאת לחייהם כפי שאני עשיתי".

השפעה רחבה זו של האימון על חיי המתאמנים, כאשר תהליך האימון הוא קצר ממוקד ומכוון תחום אחד בחיי המתאמנים ,מבטא את העוצמה של האימון המערכתי ודורש מחקרים עתידיים שיחזרו ויאשרו ממצאים אלו. הנטייה להתמקד בנושא בוער ודחוף כפי שקורה בתהליכי אימון רבים לעומת הגישה שמוצגת כאן דורשת מחקרי עתיד משווים .

גורמי ההשפעה

תוצאות והשפעת האימון המערכתי מיוחסות בעיקר לקשר העמוק עם מטרה משמעותית שנוצר דרך דימוי מנטלי מעתיד באמצעות הדמיון :"הודות לדמיון אתה יכול להציב  מטרות והמחשבות שלך יכולות לקחת אותך לשם...דמיון הוא מעל לחשיבה, זהו המקום הרחוק ביותר שאתה יכול להגיע". מתאמנת אחרת התייחסה ליצירת החזון: "הדמות הלבנה עליה עבדנו כה הרבה נתנה לי חוסן פנימי. עשינו תכנית לטווח קצר ולטווח ארוך...הטווח הארוך החזון הוא שמשך הכל למעלה".

החידוש במודל האימון המערכתי האישי הוא בכך ששלב עיצוב העתיד המיטבי כולל שילוב של יצירתיות עם דימוי מנטלי המהווים מעין עוגן ומגדלור לעתיד. היכולת לדמיין עתיד מדויק עושה אותו נגיש ואפשרי בחוויית המתאמן. " התכוננות לעתיד והמעוף דרך הדמיון היה הפעם הראשונה בה העזתי להודות בקול רם שאני רוצה תפקיד מנהיגותי במדינה...".עתיד מחובר לערכי ליבה ולבחירה פנימית אוטונומית מעצימה ומחזקת את היכולת להאמין ביכולת להשיג עתיד זה ובכך לחוש  ותחושתמסוגלות ושליטהwell being (Deci & Ryan, 2008; Ryan et al., 2011; Seligman, 2002).

מודל האימון המערכתי בנוי כך שהוא מייצר במהירות מרחב בטוח ומאתגר ביחס המאמן והמתאמן.Seligman (2002), מדגיש את חשיבותם של היחסים החיוביים כמרכיב משמעותי ביצירת ה-well being.אוטונומיה ,שייכות ויכולת (Deci & Ryan, 2008באים לידי ביטוי  ביחסי האימון. השפעת יחסי האימון מתבטאת גם ביכולת המאמן להקשיב ללא שיפוט לפנטזיות ולדמיון של המתאמן וליצור מסגרת עבודה ברורה המכילה מחויבות וכללים  ברורים ודרישה ברורה למלא אותם.

מוכנות לאימון

מתוך 40 אימהות שהצטרפו  לקבוצת המחקר, 16 (40%) נשרו לפני ובתחילת התהליך, בתואנה כי לא הבינו את דרישות האימון, למרות שהוסברו להן. אלו שנשארו אמרו: "האימון הגיע לי בדיוק בזמן. אם היה מוצע לי קודם לכן כנראה שלא הייתי פנויה אמוציונלית" או " אימון ממש מתאים לי כי אני מתמסרת, למשל לאחותי זה ממש לא היה מתאים". משתתפת אחרת  אמרה: " לא הרגשתי נח לסרב לאנשים שהציעו לי את המלגה". מאמנת שהשתתפה במחקר  אמרה "חלק מהמתאמנים מגיעים עם כזה יחס שלילי שיש צורך לעזור להם להבשיל לאימון" .הממצאים ממחקרי עבר מצביעים על כך שמתאמנים שמוכנים לאימון יש להם את התשוקה והאנרגיה החיובית להיכנס לתהליך של שינוי, ויש לתת מידע מפורט ומדויק למתאמנים הפוטנציאליים לגבי התהליך ודרישותיו (Kretzschmar, 2010).

במחקר זה המתאמנות קבלו הסבר מדויק מהרכזות של קרן "קציר", אך נראה שהבנה ממשית של מהות האימון ודרישותיו מתאפשרת ומתפתחת בתוך התהליך. אחוז מסוים של נשירה מצופה כפי שזה קורה בכל מסגרת מקצועית אחרת. מנהלי תכניות הכשרת מאמנים צריכים לשאוף לשפר את ההכנה של המאמנים והציבור להבנת האימון ודרישותיו. ראשית במידע מדויק ועדכני ומובן לציבור בתקשורת ובפרסום אך גם לקחת בחשבון רגישות תרבותית והתאמת האימון לערכי הקהילה ממנה מגיע המתאמן. למשל השפה האימונית בהקשר למטרה שונה בחברה המדגישה את ערכי המשפחה והמחויבות לקהילה לעומת חברה המדגישה אינדיווידואליות והישגיות (Szamoskozi, 2010). חשיבה תיאורטית עתידית ומחקר בצידה חייבות לפתח כלים שעוזרים לזהות מוכנות לאימון ולהציע שלב מקדים לכאלה שאינם בשלים עדין ,או לאפשר בתוך האימון שלב מקדים שמאפשר היכרות והסתגלות לתהליך. הטיבה לבטא זאת מאמנת שהשתתפה במחקר " לפעמים אדם מגיע עם יחס שלילי כלפי עצמו וכלפי העתיד שאני חייבת להשקיע  מחשבה וזמן לעזור לו להתחבר לכוחותיו ולשפת האימון". מודלים של שינוי מתייחסים לשלב זה במעגל ותהליך השינוי שלב שנקרא שלב ההתנגדות לשינוי ומאפיין כל שינוי גם אם הוא  רצוי ונעשה מתוך בחירה(Prochaska, Norcross & DiClemente, 2002; Salerno & Brock, 2008).

מאמנים מנוסים מול מאמנים מתחילים

המאמנים המנוסים סומכים באופן מובהק על מודל האימון המערכתי כשלם, כדרך חשיבה והם רואים את האפקטיביות שלו הרבה יותר ממאמנים מתחילים. הראיונות שבוצעו במחקר זה, מראים גם כי המאמנים המתחילים מרגישים אחריות על התוצאות במידה רבה יותר מהמאמנים המנוסים. המאמנים המתחילים מעריכים פחות את השפעתם על חיי המתאמנים, וכאשר הם רואים שינוי קשה להם לייחס אותו לאימון ,"אולי זה היה קורה גם ללא האימון" אומר אחד המאמנים. המאמנים המתחילים מעריכים את השפעת האימון עוד פחות מאשר המתאמנים שלהם. (הייתה אפשרות במחקר לראיין מספר זוגות של מאמנים-מתאמנים כך שאפשר היה לראות את ההערכה על אותו אימון והשפעתו משני המשתתפים). ממצא זה יכול להסביר את הצורך החזק יותר של מאמנים מתחילים למעקב ופידבק מצד המתאמנים, בכדי לבסס את הזהות והמסוגלות המקצועית שלהם. ממצאים אלה מצביעים על הצורך בליווי הדרכתי (supervision) של מאמנים מתחילים במטרה להעלות את המודעות לצורך שלהם להצלחה ולתוצאות בתהליך האימוני ולסייע להם להתמודד עם כך שההצלחה אינה בידיהם אלא עליהם לפעול להעברת אחריות רבה יותר למתאמנים. הבנה זו מעלה את הצורך בהבניית מעקב לאימונים המבוצעים על ידי מאמנים בתהליך התמחות. החוקרת כבר ישמה תובנה זו והמכללה הכניסה מפגש מעקב חצי שנה לאחר סיום האימון  שהוגדר כמעקב למידה והערכת האימון, מעקב שיאפשר למאמנים המתחילים לגבש את הזהות והמסוגלות המקצועית שלהם.

מסקנותהמחקר מראה כי מודל האימון המערכתי האישי הנחקר אפקטיבי לטווח הקצר והארוך. תוצאות והשפעות האימון, גורמי השינוי והמתודולוגיה מקיימים ביניהם יחסי תלות הדדיים ובו זמניים. ככל שהמתאמנים מרגישים מוגשמים בהקשר למטרות משמעותיות פנימיות שלהם כך הם מחוברים ליכולותיהם וגדלה המסוגלות העצמית שלהם וה-well-being שלהם. המנהיגות העצמית כמושג הכולל מסוגלות עצמית וניהול עצמי נמצאה כמבנה שמקדם התקדמות (D'Intino et. al., 2007).

האימון המערכתי יוצר אינטגרציה ייחודית של מסגרת חשיבה המאפשרת:

 1) חיבור מהיר עם עוצמות אישיות וחיפוש מוטיבציה עמוקה משמעותית ואישית

 2) התחברות למטרות מתוך העתיד המיטבי המשחרר מכבלי ההווה של החשיבה

 3) יצירת דימוי מנטלי חזק מתוך הדמיון שהופך לעוגן וכלי מתדלק בהמשך

 4) תרגום מתמשך של החלק הפנימי המרגש (Being) לפעולות המכוונות לתוצאות מדידות

      (Doing) דרך ויסות עצמי ותחזוקה תוך היעזרות במעגלי משוב פנימיים

 5) ניהול הקשר המתמיד עם הסביבה החיצונית.

בדרך זו מודל האימון המערכתי לוקח בחשבון את מירב הגורמים (מערכות) שמשפיעים על התנהגויות מכוונות מטרה, יותר ממודלים אחרים שנחקרו עד כה.

מחקר זה גם תורם לתחום מחקרי האימון בכלל. התכנון הקפדני של מחקר אקדמי בגישה המשלבת מחקר כמותי ואיכותני, מאפשר תובנות רבות בשדה האימון שעדין נמצא בצעדיו ההתחלתיים.  במחקר זה, הנתונים נאספו דרך מקורות עשירים, מאמנים ומתאמנים , אך עדין כל המידע נאסף בדרך של דיווח עצמי שיש לו מגבלות של רציה חברתית וצמצום נקודות המבט. Ely & Zaccaro (2011 (מציעים כי הערכת השפעת ואפקטיביות של אימון בארגונים תעשה על ידי כל בעלי העניין. מומלץ לאמץ גישה זו בעתיד גם לאימון האישי. כמו כן יש צורך לעוד מחקרי אורך שעוקבים אחר מתאמנים לאורך שנים את השפעות האימון. גיבוש כלי ודרכי בדיקת מוכנות לאימון ומוכנות להתפתחות ושינוי היא נושא שחשוב שייבדק במחקרי עתיד ובכך יתרום לציבור לבחור בסוג אימון שמתאים לו

תודה לכל המאמנים והמתאמנים שהשתתפו במחקר זה. תודה מיוחדת לכל אנשי קרן "קציר" שהיו מעורבים בעזרה והבאת מחקר זה לידי מימוש ובמיוחד למתי וייס מאמנת מוסמכת בוגרת מכללת CoachMEשבלעדיה מחקר זה לא היה יוצא לדרך.

 הביבליוגרפיה המלאה מצורפת למאמר המקורי באנגלית שהקישור אליו הוא:

http://ijebcm.brookes.ac.uk/documents/vol12issue2-paper-05.pdf

אימון אישי הוא תהליך למידה אישית המעצים אנשים למצות את הפוטנציאל האישי שלהם ולשפר משמעותית ולאורך זמן את הביצועים וההישגים האישיים והמקצועיים שלהם.

אין יעד או חלום גדול מידי!!
בכדי שתהליך האימון יצליח חייבים להתקיים מספר דברים: רצון והתמדה להשגת היעדים, מודעות לצורך לשנות את המצב הקיים וכמובן היכולת לקבל משוב.
מאמן אישי ומסיע למתאמן לזהות את החוזקות  שלו, לעצב ולמקד את השאיפות והרצונות שלו ולבנות תוכנית פעולה שתאפשר לו להוציא לפועל ולהגיע לביצועים והישגים יוצאי דופן ולאורך זמן

תוכניות האימון האישי הן מגוונות :
אימון העצמה אישי, אימון לשינוי קרירה, אימון למיקוד  תעסוקתי ,אימון זוגי, אימון  עסקי, אימון למנהיגות אישית, אימון קהילתי, אימון ללקויות למידה, אימון לאיכות חיים, אימון במצבי חולי ,אימון במצבי מעבר בחיים .

טלפון 03-5345393
1000 תווים